בדקתי בעבדותי את הפרופיל הייצוגי של הזמרחיים המזרחים בתקשורת בעבר וכיום.
בעבדותי גיליתי שיש פער משמעותי בייצוגם של הזמרחים המזרחיים בעבר לעומת הייצוג שלהם בהווה העכשווי. שהזמרים הם לא רק "עיתונות צהובה " וכן יש בהם דבר חשוב ומעניין . שהם עברו מלחמה קשה על מנת להגיע לתודעה של בני האדם ובשביל להחשב כמוסיקה לגיטימית ומותרת לשמיעה.
בעבר הזמרים המזרחיים כונו כ"זמרי קסטות" אם מישהו היה רוצה לשמוע אותם הוא היה צריך ללכת לתחנה המרכזית הישנה בתל אביב בשביל לקנות את הקסטה של אותו זמר שהוא אוהב. לא הייתה קיימת האפשרות לשמוע מוסיקה מזרחית ברדיו או בטלוויזיה , אם היית רוצה לשמוע אותם זה רק בזכות עצמך. סיקור לא היה עליהם לעומת הזמר האשכנזי האולטימטיבי , ואם היה זה היה רק בנושא של פשיעה , עבירות ועוד דברים שליליים. התקשורת אף פעם א הראתה את הצד החיובי של אותם זמרים . אך כיום לאחר המלחמה והמהפכה שחוללו הזמרים המזרחיים . גיליתי שכיום הזמרים המזרחיים הם המובילים ביותר . שירהם בעלי הצפיות הגדולות ביותר והם מקבלים את השכר הגדול ביותר, כיום אייל גולן נבחר לזמר ה70 של ישראל בחגיגות העצמאות , בעבר לא הייתה קיימת אפשרות שהזמרים הללו יבחרו למשהו . יש היום את הבעיה עם הזרמים המזרחיים של העלמת המס, יש גם סלבס אחרים שמעלימים מס אך הדגש הגדול ביותר הוא על הזמרים המזרחיים , רבים טוענים שהם מקבלים את עונשם מכיוון שהם ידוענים ומזרחיים .
הגעתי למסקנה שבעבר כל זמר מזרחי בא ממשפחה ענייה וקשת יום , רחובות קשים של פשע וסמים כיום קיימים גם זמרים מזרחיים ממשפחות מוצלחות ומסודרות כלכלית אין את השוני הזה בין המשפחות המזרחיות למשפחות האשכנזיות והמלחמה והמהפכה שהזמרים המזרחיים הייתה שווה את הקושי הזה כי כיום יש להם אמירה בתקשורת. כל אתרי הרכילות רודפים אחר מידע עליהם , ערוצי ואתרי החדשות מפרסמים כלל מידע שקשור בהם , הם מובילי דעה .
מסקנה נוספת ועיקרית שהגעתי אלייה זה שהתקשורת היא קובעת בדיוק איזה זמר יוביל והיא משפיעה על כל המהפך שהם עברו. הכל תלוי בפירסום התקשורת . אם התקשורת תפרסם צד שלילי של זמר מסויים ההצלחה שלו תהיה נמוכה לעומת מה שיכל להצליח , לדוגמא - זוהר ארגוב . בעברו , כשחי התקשורת הציגה אותו כנרקומן , מסומם ופושע , הציגה את עבירותיו וחשפה את זה שאנס ובגלל זה לא הצליח כל כך . אך כיום הוא מוצג בתקשורת כ"מלך" של המוזיקה המזרחית ולאחר מותו אלבומו שבר שיא של מכירת 200,000 דיסקים ועד היום (30 שנה לאחר מותו) עדיין שומעים אותו.
או לדוגמא שהתקשורת פירסמה על עבירות המין של אייל גולן שהואשם בבעילת קטינות , הצלחתו באותו תקופה ירדה משמעותית כי התקשורת הציגה אותו איך שרצתה וחשפה עליו רק דברים ראי מבלי לדעת שבסופו של דבר הוא זכאי. בוטלו לו הופעות רבות והוא עבר תקופה רעה.
ההשפעתו של הזמר המזרחי היום בחברה היא גדולה בעיקר שקיימות הרשתות החברתיות. לכל זמר יש המון מעריצים ולוקחים אותו לפרסומות על מנת למכור ולקדם מוצר רעיון או משהו חברתי.
לדוגמא - בזק בחרו בעומר אדם לפרסומת שלהם על נתב אינטרנט ותוך פחות משבוע המכירות גדלו משמעותית. או שלמשל עומר אדם השתתף פרסומת תחת הכותרת "לשון הר לא מדבר אלי" מכיוון שיודעים שזמרים מזרחיים בהווה הם בעלי קהל רחב ויכולים לסחוף אחריהם הרבה אנשים ובעיקר בני נוער . לכל זמר מזרחי כיום יש עמודי מעריצים רבים באינסטגרם , בפייסבור ועוד. בעבר לא היה כל כך קל לשמוע שיר של זמר שאתה רוצה כמו היום שקיימת האופציה לשמוע ביוטיוב, ולא היו קיימות הרשתות החברתיות שיכולות היום לשנות כמעט כל דבר בעזרת הפצת פוסטים ומרד על דבר מסויים. היום הרבה יותר קל להתפרסם בעבר כל זמר התחיל כ"זמר מועדוני לילה" הם היו צריכים לעבוד קשה על מנת להצליח ולהשיג הופעות להתחנן לבעלי הבית לתת להם להופיע וזה היה בשביל גרושים , העיקר היה להתפרסם. כיום המשפחות מסודרות כלכלית יותר טוב לעומת העבר , זמר יכול ללכת לאולפן הקלטות להקליט שיר להפיץ ברשתות החברתיות ואם יאהבו אותו הוא מקבל עוד ועוד קהל.
התקשורת היא גורם מאוד משפיע שתרומת לכור היתוך תרבותי במוסיקה הישראלית , ההבדל בין הזמר המזרחי לזמר האשכנזי הוא שונה מן העבר , כיום אייל גולן (זמר מזרחי) ואביב גפן (זמר אשכנזי) משתפים פעולה, זה הישג עצום , אני מאמינה שלאט לאט ולא יהיה קיים יותר השוני בין התרבויות במוסיקה.
קיימת רב תרבותיות , כלומר מין דיאלוג בין תרבות הזמרים המזרחיים לבין תרבות הזמרים האשכנזייים שלומדים לקבל את המזרחים כחלק מהמוסיקה הישראלית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה