ידוענים : שמירה על פרופיל תקשורתי במחיר פגיעה בפרטיות האישית.
דילמה זו בוחנת כיצד ידוענים מעוניינים בסיקור בכתבות וראיונות במטרה להתפרסם ולהיחשף אך במחיר של חשיפה , לפעמים מרצון ולפעמים בלית ברירה, של צדדים אישיים בחייהם. האם החשיפה האישית הכרחית ? מהו המחיר שמשלם הידוען בחשיפה זו והאם הסיקור התקשורתי , שלעיתים אינו מחמיא ,מצדיק את סיפוק העניין הציבורי והרכילותי ?
דילמה זו בוחנת כיצד ידוענים מעוניינים בסיקור בכתבות וראיונות במטרה להתפרסם ולהיחשף אך במחיר של חשיפה , לפעמים מרצון ולפעמים בלית ברירה, של צדדים אישיים בחייהם. האם החשיפה האישית הכרחית ? מהו המחיר שמשלם הידוען בחשיפה זו והאם הסיקור התקשורתי , שלעיתים אינו מחמיא ,מצדיק את סיפוק העניין הציבורי והרכילותי ?
ידוען הוא אדם מפורסם, על פי פעילותו בתחום הבידור, טלוויזיה, קולנוע, מוזיקה, הדוגמנות או הספורט. לעתים זוכה הידוען לפרסום למרות שתרומתו לתחום עיסוקו היא שולית.הידוענים מוכרים לחלק גדול מהציבור הרחב, ורבים עוקבים בפולשנות אחר חייהם האישיים. תופעת הידוענות קשורה באופן הדוק מאוד לרכילות. קיימת התעניינות בחייהם האישיים של ידוענים רבים, ולעתים הדבר מלווה בהטרדות. תעשייה שלמה של צלמים, המכונים 'פפאראצי', מתפרנסת מהשגת תמונות של ידוענים. הידוענים מספקים יצר מציצנות; כך ההתעסקות בחיי הידוענים מהווה בידור פופולרי. ידוענים רבים קשורים בשערוריות בגידות, ותככים. בין אם בשל אורח חייהם המאפשר נהנתנות ובין אם בשל ההתעניינות הציבורית הרבה, הגורמת לתקשורת להבליט אירועים אלו.
שמירה על פרטיות הזכות לפרטיות קובעת את אותו תחום בחייו של הפרט, שאליו אין להיכנס ובו אין להתערב, ללא ידיעתו והסכמתו של הפרט. תחום זה נוגע לגוף האדם ולזכותו לקבל החלטות בנוגע לטיפול בו, לרשות היחיד ולאיסור הכניסה אליה, להגנה על מידע אישי ועל תקשורת אישית בין אדם לזולתו ועוד.
הזכות לפרטיות היא זכות רחבה וגמישה, המשיקה לזכויות אחרות רבות, ומקבלת ביטויים שונים לפי ההקשר. הזכות לפרטיות זוכה להגנה חוקתית וחוקית. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
"כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו", ובכך הוא מעגן את הזכות לפרטיות כזכות יסוד בעלת מעמד חוקתי, שאין לפגוע בה אלא בחוק, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק היסוד. החוק קובע הגנה כללית על הפרטיות אך אינו מגדיר את הזכות לפרטיות מלבד האיסורים
זכות הציבור לדעת
הזכות של אזרח לדעת, דרך אמצעי התקשורת השונים, כל דבר אשר נסקר דרכם. לעיתים, זכות בסיסית זו, עלולה להיטשטש ולהתנגש בזכויות אחרות של נושאי הסיקור, לדוגמא: בנושאים צבאיים- חוקי הצנזורה למען ביטחון המדינה, בנושאים פרטיים-חוק צנעת הפרט, הפרטיות והשמירה לעל השם הטוב של מושא הסיקור התקשורתי. לכן, ישנו גבול מאוד דק בין זכות הציבור לדעת, מתוך חופש הביטוי הציבורי והעיתונאי המערבי, לבין חדירה לפרטיות, רכילות זולה והוצאת לשון הרע.
הציבור רשאי ואף זכאי לקבל כל מידע הקשור בשלטון ובעוסקים בו. זכות זו כוללת, פעולות שלטון, מידע על אנשי שררה.בארצנו, זכות הציבור לדעת, בנושא גופי ואנשי שלטון חבוי בתוך ההגדרה של "חופש הביטוי", שהוא החירות להביע דעה בפומבי בעובור כולם, ללא יוצא מן הכלל.
עיניין ציבורי מול עניין לציבור
איך הם מתנגשים?
"עניין ציבורי" הוא עניין שיש לציבור אינטרס לגיטימי לדעת עליו ותועלת בידיעתו, לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ואו לשם אורחות חייו. המינוח "עניין ציבורי" מתייחס רק לפרסום פוגע בפרטיות, שבידיעתו יש משום "תועלת לציבור".
המחוקק משתמש בחוק במושג "עניין ציבורי" ולא במונח "עניין לציבור"."עניין לציבור" יכול להכיל כל נושא שיש בו כדי לעניין אדם, ולו גם מטעמי סקרנות ויצר הרכילות גרידא. אבחנה זו מתחדדת לנוכח ההבדל המשמעותי בין שני מינוחים אלה בחוק .
שמירה על פרטיות הזכות לפרטיות קובעת את אותו תחום בחייו של הפרט, שאליו אין להיכנס ובו אין להתערב, ללא ידיעתו והסכמתו של הפרט. תחום זה נוגע לגוף האדם ולזכותו לקבל החלטות בנוגע לטיפול בו, לרשות היחיד ולאיסור הכניסה אליה, להגנה על מידע אישי ועל תקשורת אישית בין אדם לזולתו ועוד.
הזכות לפרטיות היא זכות רחבה וגמישה, המשיקה לזכויות אחרות רבות, ומקבלת ביטויים שונים לפי ההקשר. הזכות לפרטיות זוכה להגנה חוקתית וחוקית. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
"כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו", ובכך הוא מעגן את הזכות לפרטיות כזכות יסוד בעלת מעמד חוקתי, שאין לפגוע בה אלא בחוק, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק היסוד. החוק קובע הגנה כללית על הפרטיות אך אינו מגדיר את הזכות לפרטיות מלבד האיסורים
זכות הציבור לדעת
הזכות של אזרח לדעת, דרך אמצעי התקשורת השונים, כל דבר אשר נסקר דרכם. לעיתים, זכות בסיסית זו, עלולה להיטשטש ולהתנגש בזכויות אחרות של נושאי הסיקור, לדוגמא: בנושאים צבאיים- חוקי הצנזורה למען ביטחון המדינה, בנושאים פרטיים-חוק צנעת הפרט, הפרטיות והשמירה לעל השם הטוב של מושא הסיקור התקשורתי. לכן, ישנו גבול מאוד דק בין זכות הציבור לדעת, מתוך חופש הביטוי הציבורי והעיתונאי המערבי, לבין חדירה לפרטיות, רכילות זולה והוצאת לשון הרע.
הציבור רשאי ואף זכאי לקבל כל מידע הקשור בשלטון ובעוסקים בו. זכות זו כוללת, פעולות שלטון, מידע על אנשי שררה.בארצנו, זכות הציבור לדעת, בנושא גופי ואנשי שלטון חבוי בתוך ההגדרה של "חופש הביטוי", שהוא החירות להביע דעה בפומבי בעובור כולם, ללא יוצא מן הכלל.
עיניין ציבורי מול עניין לציבור
עניין ציבורי"- העניין הציבורי העומד בבסיס זכות הציבור לדעת. העניין שיש לציבור בעובדות שפורסמו
ולציבור יש אינטרס לגיטימי לדעת עליו ותועלת בידיעתו, לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ו/או לשם אורחות חייו. למשל: מידע על שימוש פוליטיקאים בתקציב, מצב בטחוני.
ולציבור יש אינטרס לגיטימי לדעת עליו ותועלת בידיעתו, לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ו/או לשם אורחות חייו. למשל: מידע על שימוש פוליטיקאים בתקציב, מצב בטחוני.
"עניין לציבור"- עניין המעניין את הציבור אך לא בהכרח חשוב לתועלתו. יכול להכיל כל נושא שיש בו כדי לעניין אדם, ולו גם מטעמי סקרנות ויצר הרכילות גרידא. למשל: כתבה על מוצר חדש שיוצא, דוגמן שהתחתן.
איך הם מתנגשים?
"עניין ציבורי" הוא עניין שיש לציבור אינטרס לגיטימי לדעת עליו ותועלת בידיעתו, לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ואו לשם אורחות חייו. המינוח "עניין ציבורי" מתייחס רק לפרסום פוגע בפרטיות, שבידיעתו יש משום "תועלת לציבור".
המחוקק משתמש בחוק במושג "עניין ציבורי" ולא במונח "עניין לציבור"."עניין לציבור" יכול להכיל כל נושא שיש בו כדי לעניין אדם, ולו גם מטעמי סקרנות ויצר הרכילות גרידא. אבחנה זו מתחדדת לנוכח ההבדל המשמעותי בין שני מינוחים אלה בחוק .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה