בתהליך החקר אני מציגה סיכום קצר על האמן, פופולריות, השפעה ,שירים מפורסמים. תדמית.
כיצד מוצג בתקשורת ? באמצעות הכתבות והראיונות עימו.
זוהר ארגוב
זוהר ארגוב (16 ביולי 1955, כ"ו בתמוז תשט"ו - 6 בנובמבר 1987, י"ד בחשוון תשמ"ח) היה זמר ישראלי, אשר היה פעיל בין השנים 1977–1987. ארגוב נחשב לאחד מגדולי וחשובי הזמרים הישראלים, ממובילי המוזיקה המזרחית ואף אחד האחראים על ההכרה במוזיקה הים תיכונית כחלק מההוויה הישראלית. מבקר המוזיקה בן זילכה תיאר את חשיבותו המוזיקלית כך: "ארגוב הוא פורץ דרך אמנותי בסדר גודל של יוצרים ידועי שם מהתרבות הפופולרית המערבית, גאונים מוזיקליים שמעט מאוד מהמהפכה שלהם הייתה קשורה ליד המקרה"
http://www.maariv.co.il/culture/music/Article-606194
הסרטון מציג את מני פאר מראיין את זוהר ארגוב בשנת 1987 , תחילה מני מציג את זוהר ארגוב ופותח בכך שזוהר עשה עושה ויעשה כותרות רבות במאבק שלו להיגמל מסמים קשים , הוא ממשיך בכך שהוא בן אדם מפורסם מאוד ששווה כותרות.
הראיון בוא ראיון אישי שזוהר עונה על שאלות אישיות .
מני משתף שהוא אמר לאנשים שהוא מראיין את זוהר ושהוא נקי כרגע מסמים, שכולם אמרו לו שהוא תמים ושהוא נופל בפח , זוהר עונה לו "לא מאמינים ברצון של בן אדם , הרגו אותי חי" , הוא ממשיך ומסביר למה הפעם צריך להאמין לו ואומר "שהוא ארבע פעמים מת מוות קליני בזמן שהוא לקח סם שנקרא "קראק-קוקאין" בשלוש שאיפות הראשונות הוא מרגיש טוב ולאחר מכן הוא מרגיש כמו סמרטוט , אדם שהוא חי מת" זוהר מראה שאמא שלו נמצאת בקהל וחושף שפעם אחת הוא ביקש ממנה את השרשרת שלה בשביל לקנות לעצמו מנת סמים כי לא היה לו כסף והיא ענתה לו " לך לעזאזל מה פתאום" בגלל שהיא לא יודעת מה זה הקריזים והכאבים שהוא חש. הוא מספר שעכשיו הוא מתחרט על זה שביקש ממנה את השרשרת ושזאת בושה בשבילו כי זה מצב רק של נרקומנים. הוא מספר שהתחיל בסם " הרואין" ,
זוהר ארגוב חושף את עצמו באופן אותנטי אינו מתבייש בבעיית הסמים שלו על אף העובדה הוא אחד הזמרים המצליחים והפופולריים ביותר הוא אינו מסתיר את ההתמכרות שלו ובכך פונה לרגש של הצופים.
זוהר מספר שהוא היה מרגיש שכל היד שלו מלאה בתולעים ובזמן שהוא היה תחת השפעת הסמים , הוא "חפר" לעצמו ביד עם מחט כדי להוציא את התולעים בשביל הדמיון.
הוא אומר שהגיע לספר בטלוויזיה לא בשביל הקהל , אלא בשביל כל נרקומן שסמים זה בשביל מי שרוצה למות . הוא מוסר לכל הנרקומנים שצופים בתכנית " תזרקו את הכל אתם בסך הכל הולכים אחורה עד הקבר, התחתית והקרקעית."
זוהר מספר שהוא התחיל את הסמים בגיל 28 בסך הכל שלוש שנים שהוא מעשן. הכל התחיל בניו יורק שהוא התחייב להופעות והיה תחת הלחץ ובגלל זה הוא התחיל הכל .
תמיד שהוא הופיע תחת השפעת הסם הוא היה בלחץ חושב שכולם מסתכלים עליו ומדברים עליו .
בכל הזדמנות שניתנת לו הוא משחיל את המשפט " הרואין זה סם המוות" בשביל להעביר לצופים .
זוהר התמוטט בזמן הופעה בבמה ירושלים . שהתעורר הוא ראה מסביבו "מלאכים" וסיפרו לו שהוא היה רדום במשך ארבעה ימים. הוא ממשיך בכך שהוא לקח את הסמים כי הוא חשב שאם הוא יקח סמים הוא ישיר יפה יותר ,יהיה יותר חזק על הבמה ויהיה לו יותר אמביציה ואקשן. "תמיד ההתחלה מתוקה"
שמני שואל אותו שוב אם להאמין לו שהוא ישאר נקי הוא עונה לו "ימים ידברו" ומספר שבזמן הסרטון זוהי התקופה הארוכה ביותר שהוא נקי מסמים. הוא מסיים את הראיון שלו בשיר שהוא שר " להיות אדם" בזמן שהכותבים והמלחינים נמצאים בקהל. ניתן לראות את הנחישות של זוהר בזה שהוא בטוח בעצמו שהוא לא ימשיך יותר עם הסמים , את הניסיון שלו להשפיע על הצופים שלא ילכו בעקבות הסמים כמו הטעות שלו , ואת החרטה שלו על המעשים שעשה בשביל להשיג מנות סמים.
אבנר גדסי
חיים משה
שימי תבורי
קובי פרץ
קובי פרץ (נולד ב-28 באוקטובר 1975) הוא זמר ישראלי השר מוזיקה מזרחית ודאנס-פופ.פרץ נולד וגדל בשכונת כפר שלם בתל אביב.
עומר אדם נולד ב-22 באוקטובר 1993בארצות הברית הוא זמר ישראלי.אדם השתתף בעונה השביעית של התוכנית "כוכב נולד". במהלך העונה חשף הבלוגר עומרי חיון כי אדם זייף את גילו האמיתי ברישום לתוכנית והצהיר כי הוא בן 16, אף על פי שהיה רק בן 15, פחות מגיל המינמום המוגדר בתקנות. בעקבות החשיפה הודיע על פרישה מהתוכנית.בהמשך אותה שנה הוציא סינגל בכורה וכיום נחשב לזמר מוצלח בישראל . הופיע בהיכל מנורה מספר פעמים ואף שבר שיא של מכירת 12 אלף כרטיסים להופעה ב14 דקות.
הכתבה הראשונה משנת 2012 ונלקחה מחדשות 2 . הכתבה על ההצלחה המהירה של עומר אדם .
עומר חושף את הקשיים שהוא חווה בהצלחה המהירה , שהוא ילד צעיר וזה היה לו קשה מידי.
לאחר שהוא הודח מהתכנית מפני גילו הוא הפך ללהיט בזמר המזרחי .
הוא היה הזמר הצעיר ביותר שהופיע בקיסריה והכנסתו גברה מעל שלומו ארצי שהוא זמר וותיק.
הוא מספר פרטים אישיים בכתבה שלקח לו זמן לחשוב אם הוא רוצה את זה לעצמו . שהוא נהיה רכוש של כולם מעניין את כולם ולכולם יש שאלות.
הכתבה השנייה מחדשות ערוץ עשר בשנת 2017, תחת הכותרת "ההצלחה של עומר אדם"
הכתבה נפתחת בסיפורי ההצלחה של עומר אדם ובמה הצליח עד כה , כגון :אלבום פלטינה משולש, שכר הגבוה ביותר אי פעם בפסטיגל, היכל מנורה כמה פעמים ועוד..
הוא הצליח להשיג את כל הדברים הנחשבים מאוד בתעשייה והוא רק בן 24.
מציגים את האלפים שממתינים בשביל הכניסה להופעתו של אדם והם מספרים על כמה הם מעריצים אותו.
מראים את שני הצדדים גם מי שאוהב אותו וגם מי שפחות ומשלל העדות גם מזרחיים וגם אשכנזים.
בכתבה רואים את תחילת דרכו של עומר אדם כמתמודד בכוכב נולד כנער בן 15.
מראיינים את כל מי שליווה אותו שתהליך ההצלחה מתחילת דרכו ועד היום- שיא הצלחתו.
הם מספרים על איך עבר את דרכו בזמן הלימודים, שלא וויתר על הבגרויות.
איך עומר אדם ביצע את השיר השנתי של מצעד הגאווה וקיבל את הבחירות שלהם.
כולם משבחים את עומר אדם ומכנים אותו ככוכב והזמר הלאומי הבא.
הוא משיג סכומים עצומים מהופעותיו ומחתונות ואירועים.
נחשפת הפרשה שעבר עומר אדם עם אמרגנו אסף אטדגי ועם הזמרת מרגלית צנעני.
אלו הם פרטים אישיים שנחשפים עליו בתקשורת , המלווים שלו עונים באותנטיות ומספרים את האמת שלא נתנו לשום דבר להפריע לו בהצלחה.
"כנראה שלא מדובר בשיגעון חולף" כך הכתב מכנה את תופעתו של עומר אדם.
"לא זוכר הצלחה כזאת " "עומר אדם יהיה כמה שהוא ירצה וכמה שהוא יחליט" " עומר אדם עשה הסטוריה"
"הזמר הזה הוא הדוגמא למהפכה המזרחית , לסוף הגזענות בישאל" כך המרואינים מדברים עליו .
וכך הכתבה נסגרת בהרבה דיבורים על המהפכה שחולל .
כיצד מוצג בתקשורת ? באמצעות הכתבות והראיונות עימו.
זוהר ארגוב
זוהר ארגוב (16 ביולי 1955, כ"ו בתמוז תשט"ו - 6 בנובמבר 1987, י"ד בחשוון תשמ"ח) היה זמר ישראלי, אשר היה פעיל בין השנים 1977–1987. ארגוב נחשב לאחד מגדולי וחשובי הזמרים הישראלים, ממובילי המוזיקה המזרחית ואף אחד האחראים על ההכרה במוזיקה הים תיכונית כחלק מההוויה הישראלית. מבקר המוזיקה בן זילכה תיאר את חשיבותו המוזיקלית כך: "ארגוב הוא פורץ דרך אמנותי בסדר גודל של יוצרים ידועי שם מהתרבות הפופולרית המערבית, גאונים מוזיקליים שמעט מאוד מהמהפכה שלהם הייתה קשורה ליד המקרה"
בשנת 1978 הורשע ארגוב באונס ונגזרו עליו שלוש שנות מאסר, מתוכן שנה אחת בפועל. ב-1987 הורשע בגניבה של אקדח משטרתי, ונגזרו עליו שישה חודשי מאסר. שלושה שבועות לפני שחרורו מהמאסר (בניכוי שליש), יצא ארגוב לחופשת שבת, שלאחריה התקבלה תלונה במשטרה מצד חיילת על כך שארגוב ניסה לאנסה. בעקבות התלונה, נלקח ארגוב למשטרת ראשון לציון לחקירה, והושם בתא המעצר. ביום שישי של אותו השבוע, נמצאה גופתו של ארגוב בתא המעצר, כאשר קרע של שמיכה כרוך סביב צווארו.
http://www.maariv.co.il/culture/music/Article-606194
הסרטון מציג את מני פאר מראיין את זוהר ארגוב בשנת 1987 , תחילה מני מציג את זוהר ארגוב ופותח בכך שזוהר עשה עושה ויעשה כותרות רבות במאבק שלו להיגמל מסמים קשים , הוא ממשיך בכך שהוא בן אדם מפורסם מאוד ששווה כותרות.
הראיון בוא ראיון אישי שזוהר עונה על שאלות אישיות .
מני משתף שהוא אמר לאנשים שהוא מראיין את זוהר ושהוא נקי כרגע מסמים, שכולם אמרו לו שהוא תמים ושהוא נופל בפח , זוהר עונה לו "לא מאמינים ברצון של בן אדם , הרגו אותי חי" , הוא ממשיך ומסביר למה הפעם צריך להאמין לו ואומר "שהוא ארבע פעמים מת מוות קליני בזמן שהוא לקח סם שנקרא "קראק-קוקאין" בשלוש שאיפות הראשונות הוא מרגיש טוב ולאחר מכן הוא מרגיש כמו סמרטוט , אדם שהוא חי מת" זוהר מראה שאמא שלו נמצאת בקהל וחושף שפעם אחת הוא ביקש ממנה את השרשרת שלה בשביל לקנות לעצמו מנת סמים כי לא היה לו כסף והיא ענתה לו " לך לעזאזל מה פתאום" בגלל שהיא לא יודעת מה זה הקריזים והכאבים שהוא חש. הוא מספר שעכשיו הוא מתחרט על זה שביקש ממנה את השרשרת ושזאת בושה בשבילו כי זה מצב רק של נרקומנים. הוא מספר שהתחיל בסם " הרואין" ,
זוהר ארגוב חושף את עצמו באופן אותנטי אינו מתבייש בבעיית הסמים שלו על אף העובדה הוא אחד הזמרים המצליחים והפופולריים ביותר הוא אינו מסתיר את ההתמכרות שלו ובכך פונה לרגש של הצופים.
זוהר מספר שהוא היה מרגיש שכל היד שלו מלאה בתולעים ובזמן שהוא היה תחת השפעת הסמים , הוא "חפר" לעצמו ביד עם מחט כדי להוציא את התולעים בשביל הדמיון.
הוא אומר שהגיע לספר בטלוויזיה לא בשביל הקהל , אלא בשביל כל נרקומן שסמים זה בשביל מי שרוצה למות . הוא מוסר לכל הנרקומנים שצופים בתכנית " תזרקו את הכל אתם בסך הכל הולכים אחורה עד הקבר, התחתית והקרקעית."
זוהר מספר שהוא התחיל את הסמים בגיל 28 בסך הכל שלוש שנים שהוא מעשן. הכל התחיל בניו יורק שהוא התחייב להופעות והיה תחת הלחץ ובגלל זה הוא התחיל הכל .
תמיד שהוא הופיע תחת השפעת הסם הוא היה בלחץ חושב שכולם מסתכלים עליו ומדברים עליו .
בכל הזדמנות שניתנת לו הוא משחיל את המשפט " הרואין זה סם המוות" בשביל להעביר לצופים .
זוהר התמוטט בזמן הופעה בבמה ירושלים . שהתעורר הוא ראה מסביבו "מלאכים" וסיפרו לו שהוא היה רדום במשך ארבעה ימים. הוא ממשיך בכך שהוא לקח את הסמים כי הוא חשב שאם הוא יקח סמים הוא ישיר יפה יותר ,יהיה יותר חזק על הבמה ויהיה לו יותר אמביציה ואקשן. "תמיד ההתחלה מתוקה"
שמני שואל אותו שוב אם להאמין לו שהוא ישאר נקי הוא עונה לו "ימים ידברו" ומספר שבזמן הסרטון זוהי התקופה הארוכה ביותר שהוא נקי מסמים. הוא מסיים את הראיון שלו בשיר שהוא שר " להיות אדם" בזמן שהכותבים והמלחינים נמצאים בקהל. ניתן לראות את הנחישות של זוהר בזה שהוא בטוח בעצמו שהוא לא ימשיך יותר עם הסמים , את הניסיון שלו להשפיע על הצופים שלא ילכו בעקבות הסמים כמו הטעות שלו , ואת החרטה שלו על המעשים שעשה בשביל להשיג מנות סמים.
אבנר גדסי
גדסי נולד בשכונת התקווה וגדל בעוני. אביו עלה מתימן עם שתי נשותיו והתקשה לפרנס שתי משפחות מרובות ילדים. גדסי הצליח לרכוש גיטרה בילדותו אך לא לממן חינוך מוזיקלי מסודר והכשיר את עצמו בנגינה כשהוא מתמיד באימונים ומתגנב להופעות.
גדסי התחיל לשיר בשנות ה-70 באירועים משפחתיים ובבתי כנסת. ב-1970 זכה בתחרות כשרונות צעירים של עיר הנוער, וב-1972 הוציא את תקליטו הראשון, "אבנר גדסי". האלבום זכה להצלחה והשאיר את הלהיטים "נפרדנו כך", "אודליה", "מישהו חיכה לך בחוץ", "מקום כזה", "גן העדן" ו"לוליטה", שהיה מבוסס על ספרו הידוע של ולדימיר נבוקוב מ-1955. בעקבות זאת, השיר נפסל לשידור והותר להשמעה רק שנים מאוחר יותר.
במהלך מלחמת יום כיפור הופיע גדסי מול החיילים בגולן.
גדסי פיתח סגנון מוזיקלי ייחודי שהיה שילוב של רוק ומוזיקה מזרחית ולא הכיל בתחילה שירים קלילים וקליטים. שירי אלבומו הראשון של גדסי זכו להערכה רבה מצד אמנים שונים, כגון בועז שרעבי וזוהר ארגוב שפיתחו איתו קשר עבודה. אולם, ההשפעה המזרחית וחוסר הקלילות הפריעו לגדסי לפרוץ אל הרדיו הישראלי וההשפעה החזקה של סגנון הרוק האטה את מכירותיו בדוכני הקלטות לזמר מזרחי. בניסיון לפרוץ אל הרדיו, גדסי שכתב את שירו "נפרדנו כך" אצל סמדר שיר .
שני האלבומים הבאים זכו ליותר השמעות ברדיו ונתנו לגדסי להיט רדיו ראשון: השיר שרונה. עם הצלחתו של ידידו, זוהר ארגוב, במכירות בדוכני הקלטות למוזיקה מזרחית, גדסי הטה את סגנונו יותר כלפי המוזיקה המזרחית והפך לאחד הזמרים המזרחיים המוכרים בישראל.
ב-1986 הורשע בעבירות מס ונידון לחודש מאסר בפועל.
בסרטון ניתן לראות שאבנר גדסי עונה על שאלות אישיות אך לא כל כך חודרות , נשאלה האלה איך הוא הכיר את אשתו . אבנר מספר שהוא היה פוגש אותה בהופעותיו כשהייתה בת 16, אבנר אמר לה שיפגשו שוב כשתהיה בת 20 (קבע פגישה ארבע שנים מראש) לאחר ארבע שנים היא הגיעה להופעתו והתחתנו די מהר. הסרטון ממשיך בכל שגדסי שר את השיר "אהבת הדסה" של "יגאל בשן" בראיון נמצא עוד בן אדם שעלה לארץ ומוסיף שמבחינתו "הוא מייצג באמת את הזמרים הטובים מאז שנות ה-70" רואים את ההערכה והערצה כלפי גדסי. הראיון מסתיים בשירה של השיר שלו "מנגן ושר" בזמן השיר הקהל מוחא כפיים ואפשר לראות את ההתלהבות והערצה .
בסרטון ניתן לראות שאבנר גדסי עונה על שאלות אישיות אך לא כל כך חודרות , נשאלה האלה איך הוא הכיר את אשתו . אבנר מספר שהוא היה פוגש אותה בהופעותיו כשהייתה בת 16, אבנר אמר לה שיפגשו שוב כשתהיה בת 20 (קבע פגישה ארבע שנים מראש) לאחר ארבע שנים היא הגיעה להופעתו והתחתנו די מהר. הסרטון ממשיך בכל שגדסי שר את השיר "אהבת הדסה" של "יגאל בשן" בראיון נמצא עוד בן אדם שעלה לארץ ומוסיף שמבחינתו "הוא מייצג באמת את הזמרים הטובים מאז שנות ה-70" רואים את ההערכה והערצה כלפי גדסי. הראיון מסתיים בשירה של השיר שלו "מנגן ושר" בזמן השיר הקהל מוחא כפיים ואפשר לראות את ההתלהבות והערצה .
חיים משה
חיים משה נולד בשנת 1955 למשפחה שעלתה מתימן, וגדל בשכונת מורשה ברמת השרון. אביו רצה שיגדל להיות רב, כמו סבו, אולם חיים נמשך לצלילי המוזיקה הים תיכונית. בנוסף למוזיקה דתית מסורתית, הוא החל להתוודע למוזיקה יוונית, טורקית, ערבית, והופיע בחתונות ובר מצוות. מאוחר יותר עבד בבית דפוס, ובשנות השבעים התגייס לצה"ל.
את דרכו המוזיקלית החל באמצע שנות השבעים, כשחבר לזמר דקלון ללהקת "צלילי הכרם". הצמד הופיעו בעיקר באירועים ובמועדונים עם שירי עם ישראלים, תוך שילוב פיוטים תימניים עם צלילים ערבים ומוזיקה פופולרית לתקופה. הצלחתה המידתית של הלהקה נמשכה מספר שנים, עד שבשנת 1982 התפרקה הלהקה והשניים פנו כל אחד לדרכו.
בסרטון הבא רואים את חיים משה מתראיין ב"תופסים ראש" בשנת 1989 . אשר קיים קהל קטן סביבו ששואל שאלות חלקן אישיות על חייו וחלקן על במוזיקה. הוא מספר שסגנון המוזיקה שלו הוא ים תיכוני , ושהוא התחיל לשיר מאז שזוכר את עצמו . כששואלים אותו את השאלה " איזה שירים אתה מעדיף ישראליים או ים תיכוניים" הוא מתעקש על כך ששירים ים תיכוניים הם חלק מארץ ישראל והם גם שירים ישראליים , הוא מוסיף שכל שיר אשר עושה טוב ושמח לאדם זה שיר שהוא אוהב לשיר. הוא מסיים את הראיון בשיר שלו "מה שיש לי זה מה יש".
בסרטון הבא רואים את חיים משה מתראיין ב"תופסים ראש" בשנת 1989 . אשר קיים קהל קטן סביבו ששואל שאלות חלקן אישיות על חייו וחלקן על במוזיקה. הוא מספר שסגנון המוזיקה שלו הוא ים תיכוני , ושהוא התחיל לשיר מאז שזוכר את עצמו . כששואלים אותו את השאלה " איזה שירים אתה מעדיף ישראליים או ים תיכוניים" הוא מתעקש על כך ששירים ים תיכוניים הם חלק מארץ ישראל והם גם שירים ישראליים , הוא מוסיף שכל שיר אשר עושה טוב ושמח לאדם זה שיר שהוא אוהב לשיר. הוא מסיים את הראיון בשיר שלו "מה שיש לי זה מה יש".
שימי תבורי
נולד בשם שמשון טוילי בנס ציונה, כבן זקונים למשפחה בת שבעה ילדים יוצאת תימן. את צעדיו הראשונים כזמר עשה בנעוריו על במות באירועים, ואף הופיע במועדונים כמו "קליפסו" ו"כריש" ברמלה. את השם שימי תבורי נתן לו חברו, עמוס רומנו (שנפל במלחמת יום הכיפורים), שארגן לתבורי הופעה בחיפה, וחיפש שם קליט שיופיע על כרזות המופע.
לפני גיוסו לצה"ל ניסה תבורי להתקבל ללהקת פיקוד דרום אך לא הצליח לעבור את המבחנים בהצלחה והתגייס לחיל התותחנים.ההתקדמות המשמעותית בקריירה של תבורי החלה רק לאחר שהפזמונאי דוד חלפון שמע אותו, בחתונה שבה הופיע, מבצע את השיר "אשליות", שאותו כתב חלפון לניסים סרוסי. חלפון שידך בין תבורי לבין עוזי חיטמן, שעשה אז את צעדיו הראשונים ככותב וכמלחין צעיר לאחר שחרורו מצה"ל.
בראיון זה שימי תבורי מתראיין בכך היה בשנת 2015 .
הראיון נפתח בשיר ברקע של שימי "עוד סיפור אחד של אהבה" , זהו ראיון ארוך של כחצי שעה.
בהתחלה נשאלות שאלות על השיר הזה שיצר חברו הטוב עוזי חיטמן ז"ל שבאותו זמן צויין עשור לפטירתו , שימי אומר שכל פעם שהוא מופיע " עוזי חלק ממנו , הוא חי אצלו בלב" יש בראיון הרבה קטעים של שירי של שימי וכמה קטעים של ראיונות מהעבר. כל שיחות הראיון הן על העבר של שימי . בהתחלה אין כל כך שאלות פרטיות ואישיות אלא שאלות על על שירו וקריירת המוזיקה שלו. לפי תשובתיו אפשר לראות ששימי אוהב את מקצוע השירה שלו שהוא מאוד אוהב את שיריו . בשנת 2015 (בזמן הראיון) הוא נשוי לאישה מארה"ב אך לא פגש אותה שנה מכיוון שיש לו בעיות עם הכניסה לארצות הברית. לקראת הסוף מגיעיות השאלות האישיות יותר ושימי עונה עליהן באותנטיות ובבטחון , למשל שאלה על אישתו ועל בגידות בנשותיו הקודמות. הוא מספר שהייתה כתבה עליו והכתב "בילף" ויצאו מהקשרם , אפשר לראות ששימי לא מרוצה מהתקשורת. בתקופה זו שימי בקשר טוב עם ילדיו ( בניקוד להיום שקיים נתק בינהם) לשימי יש סבב הופעות עם ילדיו , והוא מספר על התכניות שהייתה להם יחד.
נשאלת שאלה על הימורים ושימי מספר שאוהב להמר אך היום הוא מהמר פחות מהעבר, שהפסיד סכומים מאוד גדולים .
הראיון מסתיים בשאלה איפה ירצה להיות בעוד 10 שנים , תבואי מסכם את זה בכך שאת רוב שאיפתיו כבר השלים ואין לו עוד שאיפות ועשה כמעט כל מה שקשור במוזיקה.
בראיון זה שימי תבורי מתראיין בכך היה בשנת 2015 .
הראיון נפתח בשיר ברקע של שימי "עוד סיפור אחד של אהבה" , זהו ראיון ארוך של כחצי שעה.
בהתחלה נשאלות שאלות על השיר הזה שיצר חברו הטוב עוזי חיטמן ז"ל שבאותו זמן צויין עשור לפטירתו , שימי אומר שכל פעם שהוא מופיע " עוזי חלק ממנו , הוא חי אצלו בלב" יש בראיון הרבה קטעים של שירי של שימי וכמה קטעים של ראיונות מהעבר. כל שיחות הראיון הן על העבר של שימי . בהתחלה אין כל כך שאלות פרטיות ואישיות אלא שאלות על על שירו וקריירת המוזיקה שלו. לפי תשובתיו אפשר לראות ששימי אוהב את מקצוע השירה שלו שהוא מאוד אוהב את שיריו . בשנת 2015 (בזמן הראיון) הוא נשוי לאישה מארה"ב אך לא פגש אותה שנה מכיוון שיש לו בעיות עם הכניסה לארצות הברית. לקראת הסוף מגיעיות השאלות האישיות יותר ושימי עונה עליהן באותנטיות ובבטחון , למשל שאלה על אישתו ועל בגידות בנשותיו הקודמות. הוא מספר שהייתה כתבה עליו והכתב "בילף" ויצאו מהקשרם , אפשר לראות ששימי לא מרוצה מהתקשורת. בתקופה זו שימי בקשר טוב עם ילדיו ( בניקוד להיום שקיים נתק בינהם) לשימי יש סבב הופעות עם ילדיו , והוא מספר על התכניות שהייתה להם יחד.
נשאלת שאלה על הימורים ושימי מספר שאוהב להמר אך היום הוא מהמר פחות מהעבר, שהפסיד סכומים מאוד גדולים .
הראיון מסתיים בשאלה איפה ירצה להיות בעוד 10 שנים , תבואי מסכם את זה בכך שאת רוב שאיפתיו כבר השלים ואין לו עוד שאיפות ועשה כמעט כל מה שקשור במוזיקה.
קובי פרץ
קובי פרץ (נולד ב-28 באוקטובר 1975) הוא זמר ישראלי השר מוזיקה מזרחית ודאנס-פופ.פרץ נולד וגדל בשכונת כפר שלם בתל אביב.
ב-1992 יצא אלבומו הראשון, "טעות של החיים", בעודו חייל. האלבום מאופיין בלחנים טורקיים. לאחר 3 שנים כשסיים את שירותו הצבאי הוציא את אלבומו השני. בחודש מרץ 2010 נעצר פרץ על ידי רשות המסים בחשד שהעלים הכנסות בסך מיליוני שקלים. גם אמרגנו נעצר בגין חשדות על דיווח כוזב, השמטת הכנסות, וסיוע להעלמת מס.
בסרטון הבא ניתן לראות כתבה באולפן ערוץ 2 בשנת 2016 שהכותרת היא " בדרך לכלא?"
המגיש (דני קושמרו) פותח במשפט" קוב פרץ הוא לא הכוכב הראשון שהורשע בעבירות מס בארץ" וממשיך בכך שכמיליון וארבע מאות אלף שקלים נמצאו בביתו של קובי פרץ בכספת. קובי פרץ הוא הראשון שבית המשפט גזר עליו שנתיים של מאסר.
הכתבה ממשיכה בראיון של קובי פרץ עם יונתן ריגר.
יונתן שואל את קובי האם הוא מדמיין את עצמו מאחורי סורגים בכלא , קובי עונה שלא , שהסורגים היחידים שהוא חושב עליהם אלו הם הסורגים בביתו כל הראיון זהו ראיון של שאלות אישיות .
קובי מבקש מהמראיין להתסכל לו בעניים שואל אותו " אני נראה לך עבריין?" בהמשך יש קטע של קובי פרץ מסתובב ברחוב ואנשים שבאים ומעודדים אותו במשפטים כמו : "אנחנו אוהבים אותך " , " אנחנו מאחורייך " ו"תהיה חזק" אנשים נוספים אומרים " קשה לראות מישהו משכונת התקווה מצליח " ו"אם הוא היה אשכנזי הוא לא היה הולך לכלא" ריגר שואל אותו על אם הוא גם חושב שאם הוא היה אשכנזי זה היה אחרת אך קובי אומר שהוא נשוי לאשכנזייה והוא ממש לא לוקח את זה למקום הזה.
הוא מספר שהוא לא מתבייש מכיוון שהוא לא עבריין אך הוא מפחד בגלל משפחתו וילדיו .
קובי לקוח את ריגר לבית שגדל בו ומספר " אני לא גדלתי בתוך כפית של זהב , נעל הייתה עוברת מילד לילד ובגד מאח לאח ".
בהמשך מראיינים את אמו , יונתן שואל אותה מה הרגישה שהשופטת החליטה שהוא ילך לכלא , ואימו אומרת שזה היה לה קשה והיא ציפתה לתשובה אחרת. היא אומרת שהיא בכתה המון ושהוא לא צריך לקבל את זה.
קובי זייף חוזה והעלים חמישה מיליון שקלים.
הראיון ממשיך בראיון עם אשתו של קובי - ענבל.
היא מספרת שקשה לה בעיקר כשספרה לילד , שהחוסר וודאות הזה קשה אם הוא ילך לכלא או לא.
היא אומרת שאנשים שצריכים ללכת לכלא הם " אנשים שמזיקים לציבור" וקובי ההפך מהם " קובי רוצה רק לעשות שמח" קובי חוזר מספר פעמים על בשאלות " מה אני גנב? מה אני רוצח? מה אני מחבל?"
קובי אומר שהוא לא מתחרט על שוב דבר שעשה בדרכו אלא על האנשים שהלך איתם כמו סוכנן שרימה אותו . הוא לא מודע במעשה וחוזר מספר פעמים על כך שהוא לא עשה דבר ושעשו לו " רצח אופי" אפשר לראות על קובי שהדבר החשוב לו ביותר זה הצדק והילד שלו והכתבה מסתיימת בכך שהוא עושה ויעשה הכל עבור בנו כי הוא לא רואה אותו בלי אבא.
משה פרץ
אייל גולן
בסרטון הבא ניתן לראות כתבה באולפן ערוץ 2 בשנת 2016 שהכותרת היא " בדרך לכלא?"
המגיש (דני קושמרו) פותח במשפט" קוב פרץ הוא לא הכוכב הראשון שהורשע בעבירות מס בארץ" וממשיך בכך שכמיליון וארבע מאות אלף שקלים נמצאו בביתו של קובי פרץ בכספת. קובי פרץ הוא הראשון שבית המשפט גזר עליו שנתיים של מאסר.
הכתבה ממשיכה בראיון של קובי פרץ עם יונתן ריגר.
יונתן שואל את קובי האם הוא מדמיין את עצמו מאחורי סורגים בכלא , קובי עונה שלא , שהסורגים היחידים שהוא חושב עליהם אלו הם הסורגים בביתו כל הראיון זהו ראיון של שאלות אישיות .
קובי מבקש מהמראיין להתסכל לו בעניים שואל אותו " אני נראה לך עבריין?" בהמשך יש קטע של קובי פרץ מסתובב ברחוב ואנשים שבאים ומעודדים אותו במשפטים כמו : "אנחנו אוהבים אותך " , " אנחנו מאחורייך " ו"תהיה חזק" אנשים נוספים אומרים " קשה לראות מישהו משכונת התקווה מצליח " ו"אם הוא היה אשכנזי הוא לא היה הולך לכלא" ריגר שואל אותו על אם הוא גם חושב שאם הוא היה אשכנזי זה היה אחרת אך קובי אומר שהוא נשוי לאשכנזייה והוא ממש לא לוקח את זה למקום הזה.
הוא מספר שהוא לא מתבייש מכיוון שהוא לא עבריין אך הוא מפחד בגלל משפחתו וילדיו .
קובי לקוח את ריגר לבית שגדל בו ומספר " אני לא גדלתי בתוך כפית של זהב , נעל הייתה עוברת מילד לילד ובגד מאח לאח ".
בהמשך מראיינים את אמו , יונתן שואל אותה מה הרגישה שהשופטת החליטה שהוא ילך לכלא , ואימו אומרת שזה היה לה קשה והיא ציפתה לתשובה אחרת. היא אומרת שהיא בכתה המון ושהוא לא צריך לקבל את זה.
קובי זייף חוזה והעלים חמישה מיליון שקלים.
הראיון ממשיך בראיון עם אשתו של קובי - ענבל.
היא מספרת שקשה לה בעיקר כשספרה לילד , שהחוסר וודאות הזה קשה אם הוא ילך לכלא או לא.
היא אומרת שאנשים שצריכים ללכת לכלא הם " אנשים שמזיקים לציבור" וקובי ההפך מהם " קובי רוצה רק לעשות שמח" קובי חוזר מספר פעמים על בשאלות " מה אני גנב? מה אני רוצח? מה אני מחבל?"
קובי אומר שהוא לא מתחרט על שוב דבר שעשה בדרכו אלא על האנשים שהלך איתם כמו סוכנן שרימה אותו . הוא לא מודע במעשה וחוזר מספר פעמים על כך שהוא לא עשה דבר ושעשו לו " רצח אופי" אפשר לראות על קובי שהדבר החשוב לו ביותר זה הצדק והילד שלו והכתבה מסתיימת בכך שהוא עושה ויעשה הכל עבור בנו כי הוא לא רואה אותו בלי אבא.
משה פרץ
פרץ נולד וגדל בטבריה. עוד בילדותו החל לשיר כפייטן בבית הכנסת יעקב גז בטבריה, הסמוך לבית הוריו. הוא התגייס לצה"ל בנובמבר 2001 לחיל החימוש ולאחר מכן התקבל ללהקה צבאית. כאשר עלה לשיר את "שיר למעלות" בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שנערך בבסיסו, קיבל משובים חיוביים, וקצין החינוך סייע בידו לגשת לבחינות הקבלה ללהקה צבאית. ביולי 2002 הוא עבר את בחינות הקבלה בהצלחה והתקבל לצוות הווי פיקוד צפון, ובמקביל החל לעבוד על הפקת אלבום משלו.
את אלבומו הראשון החל פרץ להקליט כבר בתחילת שנת 2004. האלבום יצא לבסוף לחנויות ביוני 2005, לאחר שחרורו מצה"ל. אלבום הבכורה שלו קרוי על שם הסינגל הראשון שיצא ממנו לרדיו, "מביט אל המרומים". האלבום מכר מעל ל-10,000 עותקים בישראל. סינגלים נוספים ששוחררו מתוך אותו האלבום: "שחורת עיניים", "ילד מאוהב", "האישה שלי" ו"דרך ארוכה" (עיבוד מחודש לשירה של גלי עטרי).
הסרטון זהו סרטון מחדשות ערוץ 2 שנת 2010 , תחילת דרכו של משה פרץ , כתבה זו תחת הכותרת "מי אתה משה פרץ?" משה מתחיל לעלות לתודעה של האנשים והוא מתחיל להיות חלק מכובד מהזמרים המזרחיים . הכתבה נפתחת ביום הולדתו של משה פרץ באומן 17 שזה נחשב מקום גדול מאוד ומציינים שעדיין אין מקום שם , מראים את הקהל שהגיע ליום הולדתו של " נסיך הזמר המזרחי החדש" ומראים בנות בלבוש חשוף שאפשר להבין שהן שיכורות , בנות עם סיגריות ולא מראים אנשים "איכותיים" .
הסרטון ממשיך למקום שממנו התחיל משה - כפייטן בבית כנסת לייד אביו.
במשך הסרטון אי אפשר לפספס את האמונה החזקה שמלווה את משה לאורך כל דרכו..
הוא לא התגייס כחלק חברי הלהקה הצבאית . הוא שירת כחימושניק אך במהלך שרותו התגלה ומכנים את סיפורו כ"סיפור סינדרלה צהלי" בהמשך גילה אותו אמרגן באחת ההופעות של הלהקה.
משה עזב את ביתו ואת משפחתו בטבריה עבר לגור עם האמרגן וחלק חדר עם בנו , ניתן לראות את הנחישות והרצון העז של משה . כשהוציא את האלבום הראשון הוא לא צלח וחזר למקצועו הראשון כספר.
כהוציא את השיר " אש" זה "השיר שנתן לו את כרטיס הכניסה לעולם המזרחי" כשמראים עוד הופעה של משה שוב מצלמים את אותם אנשים עם הכוסות וודקה.
בהמשך כל הסרטון מראים קטעים של ההערצה של האנשים במשה.
הוריו ומשפחתו כולם בשיתוף עם משה ועם דרכו ועומדים מאחוריו לכולם יש חלק בעשייה למען הצלחתו.
מראים את ביתו " בשיכון ד בטבריה" רואים שמשה הגיע מבית מוזנח ומבינים מכך שמשפחתו בעלת מעמד כלכלי נמוך ובכל נסגר הסרטון.
הסרטון השני הוא סרטון ב2016 מתאגיד השידור "כאן" . לאחר כמה שנות הצלחה של משה פרץ בתעשיית המוזיקה המזרחית , גם הוא הורשע בהעלמות מס . הכתבת מציינת שזהו " הטייטל מפוקפק של לא מעט זמרים בעת האחרונה " על משה נגזר ארבעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי.
לעומת זמרים קודמים , משה מביע חרטה אל מול המצלמות וטוען שהובילו אותו לכך.
הכתבת מציינת שמות נוספים שנאשמו באותן סיבות והשמות המצויינים הם רק של זמרים מזרחיים כמו קובי פרץ ואייל גולן.
הסרטון מסתיים בכך שמשה מספר על אלבומו החדש שהוא רוצה להמשיך ליצור ולעשות את עבודות השירות שנגזרו עליו בכיף ולתרום לחברה.
הסרטון ממשיך למקום שממנו התחיל משה - כפייטן בבית כנסת לייד אביו.
במשך הסרטון אי אפשר לפספס את האמונה החזקה שמלווה את משה לאורך כל דרכו..
הוא לא התגייס כחלק חברי הלהקה הצבאית . הוא שירת כחימושניק אך במהלך שרותו התגלה ומכנים את סיפורו כ"סיפור סינדרלה צהלי" בהמשך גילה אותו אמרגן באחת ההופעות של הלהקה.
משה עזב את ביתו ואת משפחתו בטבריה עבר לגור עם האמרגן וחלק חדר עם בנו , ניתן לראות את הנחישות והרצון העז של משה . כשהוציא את האלבום הראשון הוא לא צלח וחזר למקצועו הראשון כספר.
כהוציא את השיר " אש" זה "השיר שנתן לו את כרטיס הכניסה לעולם המזרחי" כשמראים עוד הופעה של משה שוב מצלמים את אותם אנשים עם הכוסות וודקה.
בהמשך כל הסרטון מראים קטעים של ההערצה של האנשים במשה.
הוריו ומשפחתו כולם בשיתוף עם משה ועם דרכו ועומדים מאחוריו לכולם יש חלק בעשייה למען הצלחתו.
מראים את ביתו " בשיכון ד בטבריה" רואים שמשה הגיע מבית מוזנח ומבינים מכך שמשפחתו בעלת מעמד כלכלי נמוך ובכל נסגר הסרטון.
הסרטון השני הוא סרטון ב2016 מתאגיד השידור "כאן" . לאחר כמה שנות הצלחה של משה פרץ בתעשיית המוזיקה המזרחית , גם הוא הורשע בהעלמות מס . הכתבת מציינת שזהו " הטייטל מפוקפק של לא מעט זמרים בעת האחרונה " על משה נגזר ארבעה חודשי עבודות שירות וקנס כספי.
לעומת זמרים קודמים , משה מביע חרטה אל מול המצלמות וטוען שהובילו אותו לכך.
הכתבת מציינת שמות נוספים שנאשמו באותן סיבות והשמות המצויינים הם רק של זמרים מזרחיים כמו קובי פרץ ואייל גולן.
הסרטון מסתיים בכך שמשה מספר על אלבומו החדש שהוא רוצה להמשיך ליצור ולעשות את עבודות השירות שנגזרו עליו בכיף ולתרום לחברה.
אייל גולן (נולד ב-12 באפריל 1971) הוא זמר ישראלי, בין הזמרים המצליחים בישראל. מלבד אלבום הבכורה שלו, כל אלבומי האולפן שלו הגיעו למעמד של "אלבום פלטינה". גולן הוא גם הבעלים של מועדון הכדורגל הפועל מרמורק מרחובות.
גולן נחשב לפורץ דרך בתחומו והיה הזמר הראשון מהז'אנר המזרחי שזכה בתואר זמר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג', ושירו "דמעות" היה לשיר המזרחי הראשון שזכה בתואר "שיר השנה". הוא הזמר המזרחי היחיד שזכה בתואר המקביל במצעד הפזמונים השנתי של גלגלצ.
גולן מכר בישראל למעלה מ-3 מיליון אלבומים, כמו כן זכה אחד עשר פעמים בתואר "זמר השנה",שמונה פעמים בתואר "שיר השנה" וזכייה בתואר "זמר העשור" במסגרת "פסקול העשור", פרויקט משותף של גלי צה"ל וערוץ 24.
הכתבה הראשונה היא בחדשות 2 בשנת 1997 , היא נפתחת בצעקה אייל גולן ומראים כמות גדולה מאוד של אנשים כקהל בהופעתו.
אייל הולך להופעתו ההאחרונה לאותו ערב במועדון לילה. כולם קופצים על אייל צועקים לו ויודעים את שיריו בעל פה. " מבט מדוקדק יותר באלו שבאו לחבק זה אולי הסבר אחד לכמעט מדינה שלמה ששומעת היום אייל גולן, בתשכחו מסטראוטיפים משקפי הלפלף מקפצים לצד הגורמט הפרחי , בוהמי נוגע במכנסי פנסים" כך טוענת הכתבת זה רק מוכיח את כמות הסטראוטיפים והסטיגמות שיש על הזמר המזרחי .
אייל גולן ביצע מהפכה תרבותית , מראיינים מוכר קסטות והוא אומר שאי אפשר להשוות את אייל לזמר מזרחי כי הוא הזמר שמוכר הכי הרבה קסטות במדינה , ואף אחד לא הגיע לרמה הגבוהה שלו.
מראיינים אדם שאי אפשר לפספס את זה שהוא אשכנזי והוא טוען שאינו מכיר את אייל גולן.
"בעשור האחרון מצליחה המוזיקה המזרחית לחלחל באיטיות אל תוך הלגיטימי , המותר"
לדבריו של אייל" קודם כל הכנסתי את המוזיקה הים תיכונית הישראלית הזאתי לתודעה של כולם עכשיו כולם שומעים את זה".
אייל חולל שינוי גדול במוזיקה המזרחית וזוהי גם הייתה מטרתו . להצליח ושאנשים שלא שמעו בעבר מזרחית יסכימו לעצמם לשמוע.
לקראת סוף הסרטון הכתבת מציינת " שיש אבל וזה אבל גדול , גם לאחר ההצלחה המטאורית הזאת הקיפוח עדיין חי ונושם " בסוף הסרטון היא משבחת את אייל ואומרת שבשביל לדעת מה יקרה אייל יצטרך להיות פה גם מחר.
הכתבה השנייה גם מחדשות ערוץ 2 בשנת 2013.
הכתבה נפתחת בכך שדני קושמרו , מגיש החדשות מהלל ומשבח את אייל גולן "כשזמרים בקושי מוכרים דיסקים הוא בתוך כחודשיים עשה פלטיניה משולשת - יותר מ120,000 עותקים"
"יש שקשה להם לקבל את זה אבל כיום אייל גולן הוא הזמר הלאומי הכי מצליח בישראל" .
הוא ממשיך " 23 שנים על הבמה, האיש שתמיד מחייך, האיש שיוצא עם דוגמניות ומשדר תדמית של מצליחן"
כתבה זו זוהי כתבה חושפנית שאייל מדבר על הפחדים והחולשות שלו.
אייל מספר שהוא סבל תקופה מהתקפות חרדה וורטיגו אך לא הפסיק להופיע בזמן ההופעה תפס את עמוד הרמקול בשביל שלא יפול וממשיך לשיר.
אייל גולן חולל מהפכה עצומה בזמר המזרחי כשנבחר לזמר העשור ,לזמר השנה פעמים רצופות והשנה(2018) בחגיגות ה70 לישראל נבחר לזמר ה70 שנים .
בעברו עבר כמה פרשיות כמו: הורשע בהעלמת מס וביצע עבודות שירות ובנוסף הוא ואביו עברו פרשייה קשה מאוד בבעיילת קטינות שאביו הורשע ולאחר תהליך ארוך אייל יצא זכאי.
אייל מספר על הילדות שעבר , שאביו לא היה בשבילו וסבא שלו גידל אותו .
הוא משתף על הקשר עם ילדיו שלאחרונה הוא מנסה לשמור על קשר טוב ודואג להיפגש איתם הרבה.
כשאייל יוצא התקשורת מתעדת הכל בעזרת פפארצי והתמונות מתפרסמות באינטרנט ומגיעות לילדיו.
ילדיו שואלים שאלות בעיקר ילדתו הקטנה מתעניינת בחייו כתוצאה מהתמונות .
הוא משתף בזה שמצטער על המשפט המוכר שלו על הסטייק והשוקולד.
וחושף שהוא נפגע מהתקשורת והוא רוצה להוריד הילוך מההופעות בשביל להיות אבא יותר טוב לילדיו.
הכתבה מסתיימת בכך שאייל מספר שזה החיים שהיה רוצה לעצמו למרות הכל .
אייל הולך להופעתו ההאחרונה לאותו ערב במועדון לילה. כולם קופצים על אייל צועקים לו ויודעים את שיריו בעל פה. " מבט מדוקדק יותר באלו שבאו לחבק זה אולי הסבר אחד לכמעט מדינה שלמה ששומעת היום אייל גולן, בתשכחו מסטראוטיפים משקפי הלפלף מקפצים לצד הגורמט הפרחי , בוהמי נוגע במכנסי פנסים" כך טוענת הכתבת זה רק מוכיח את כמות הסטראוטיפים והסטיגמות שיש על הזמר המזרחי .
אייל גולן ביצע מהפכה תרבותית , מראיינים מוכר קסטות והוא אומר שאי אפשר להשוות את אייל לזמר מזרחי כי הוא הזמר שמוכר הכי הרבה קסטות במדינה , ואף אחד לא הגיע לרמה הגבוהה שלו.
מראיינים אדם שאי אפשר לפספס את זה שהוא אשכנזי והוא טוען שאינו מכיר את אייל גולן.
"בעשור האחרון מצליחה המוזיקה המזרחית לחלחל באיטיות אל תוך הלגיטימי , המותר"
לדבריו של אייל" קודם כל הכנסתי את המוזיקה הים תיכונית הישראלית הזאתי לתודעה של כולם עכשיו כולם שומעים את זה".
אייל חולל שינוי גדול במוזיקה המזרחית וזוהי גם הייתה מטרתו . להצליח ושאנשים שלא שמעו בעבר מזרחית יסכימו לעצמם לשמוע.
לקראת סוף הסרטון הכתבת מציינת " שיש אבל וזה אבל גדול , גם לאחר ההצלחה המטאורית הזאת הקיפוח עדיין חי ונושם " בסוף הסרטון היא משבחת את אייל ואומרת שבשביל לדעת מה יקרה אייל יצטרך להיות פה גם מחר.
הכתבה השנייה גם מחדשות ערוץ 2 בשנת 2013.
הכתבה נפתחת בכך שדני קושמרו , מגיש החדשות מהלל ומשבח את אייל גולן "כשזמרים בקושי מוכרים דיסקים הוא בתוך כחודשיים עשה פלטיניה משולשת - יותר מ120,000 עותקים"
"יש שקשה להם לקבל את זה אבל כיום אייל גולן הוא הזמר הלאומי הכי מצליח בישראל" .
הוא ממשיך " 23 שנים על הבמה, האיש שתמיד מחייך, האיש שיוצא עם דוגמניות ומשדר תדמית של מצליחן"
כתבה זו זוהי כתבה חושפנית שאייל מדבר על הפחדים והחולשות שלו.
אייל מספר שהוא סבל תקופה מהתקפות חרדה וורטיגו אך לא הפסיק להופיע בזמן ההופעה תפס את עמוד הרמקול בשביל שלא יפול וממשיך לשיר.
אייל גולן חולל מהפכה עצומה בזמר המזרחי כשנבחר לזמר העשור ,לזמר השנה פעמים רצופות והשנה(2018) בחגיגות ה70 לישראל נבחר לזמר ה70 שנים .
בעברו עבר כמה פרשיות כמו: הורשע בהעלמת מס וביצע עבודות שירות ובנוסף הוא ואביו עברו פרשייה קשה מאוד בבעיילת קטינות שאביו הורשע ולאחר תהליך ארוך אייל יצא זכאי.
אייל מספר על הילדות שעבר , שאביו לא היה בשבילו וסבא שלו גידל אותו .
הוא משתף על הקשר עם ילדיו שלאחרונה הוא מנסה לשמור על קשר טוב ודואג להיפגש איתם הרבה.
כשאייל יוצא התקשורת מתעדת הכל בעזרת פפארצי והתמונות מתפרסמות באינטרנט ומגיעות לילדיו.
ילדיו שואלים שאלות בעיקר ילדתו הקטנה מתעניינת בחייו כתוצאה מהתמונות .
הוא משתף בזה שמצטער על המשפט המוכר שלו על הסטייק והשוקולד.
וחושף שהוא נפגע מהתקשורת והוא רוצה להוריד הילוך מההופעות בשביל להיות אבא יותר טוב לילדיו.
הכתבה מסתיימת בכך שאייל מספר שזה החיים שהיה רוצה לעצמו למרות הכל .
הכתבה הראשונה משנת 2012 ונלקחה מחדשות 2 . הכתבה על ההצלחה המהירה של עומר אדם .
עומר חושף את הקשיים שהוא חווה בהצלחה המהירה , שהוא ילד צעיר וזה היה לו קשה מידי.
לאחר שהוא הודח מהתכנית מפני גילו הוא הפך ללהיט בזמר המזרחי .
הוא היה הזמר הצעיר ביותר שהופיע בקיסריה והכנסתו גברה מעל שלומו ארצי שהוא זמר וותיק.
הוא מספר פרטים אישיים בכתבה שלקח לו זמן לחשוב אם הוא רוצה את זה לעצמו . שהוא נהיה רכוש של כולם מעניין את כולם ולכולם יש שאלות.
הכתבה השנייה מחדשות ערוץ עשר בשנת 2017, תחת הכותרת "ההצלחה של עומר אדם"
הכתבה נפתחת בסיפורי ההצלחה של עומר אדם ובמה הצליח עד כה , כגון :אלבום פלטינה משולש, שכר הגבוה ביותר אי פעם בפסטיגל, היכל מנורה כמה פעמים ועוד..
הוא הצליח להשיג את כל הדברים הנחשבים מאוד בתעשייה והוא רק בן 24.
מציגים את האלפים שממתינים בשביל הכניסה להופעתו של אדם והם מספרים על כמה הם מעריצים אותו.
מראים את שני הצדדים גם מי שאוהב אותו וגם מי שפחות ומשלל העדות גם מזרחיים וגם אשכנזים.
בכתבה רואים את תחילת דרכו של עומר אדם כמתמודד בכוכב נולד כנער בן 15.
מראיינים את כל מי שליווה אותו שתהליך ההצלחה מתחילת דרכו ועד היום- שיא הצלחתו.
הם מספרים על איך עבר את דרכו בזמן הלימודים, שלא וויתר על הבגרויות.
איך עומר אדם ביצע את השיר השנתי של מצעד הגאווה וקיבל את הבחירות שלהם.
כולם משבחים את עומר אדם ומכנים אותו ככוכב והזמר הלאומי הבא.
הוא משיג סכומים עצומים מהופעותיו ומחתונות ואירועים.
נחשפת הפרשה שעבר עומר אדם עם אמרגנו אסף אטדגי ועם הזמרת מרגלית צנעני.
אלו הם פרטים אישיים שנחשפים עליו בתקשורת , המלווים שלו עונים באותנטיות ומספרים את האמת שלא נתנו לשום דבר להפריע לו בהצלחה.
"כנראה שלא מדובר בשיגעון חולף" כך הכתב מכנה את תופעתו של עומר אדם.
"לא זוכר הצלחה כזאת " "עומר אדם יהיה כמה שהוא ירצה וכמה שהוא יחליט" " עומר אדם עשה הסטוריה"
"הזמר הזה הוא הדוגמא למהפכה המזרחית , לסוף הגזענות בישאל" כך המרואינים מדברים עליו .
וכך הכתבה נסגרת בהרבה דיבורים על המהפכה שחולל .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה